חוק פסקל
חוק פסקל הוא חוק בסיסי בהידרוסטטיקה, הקרוי על שם מגלהו, הפיזיקאי הצרפתי בלז פסקל. החוק מתאר את הלחץ בנוזל במצב של שיווי משקל מכני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוק נוסח לראשונה על ידי הפיזיקאי הצרפתי בלז פסקל בשנת 1663[1].
טענת החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר אין שדה כבידה חוק פסקל קובע כי לכל נקודה של גוף או נוזל אי-דחיס יש לחץ השווה ללחץ בו נמצא הנוזל. לחץ זה מופעל בצורה שווה לכל הכיוונים. חוק זה בעצם מאפיין נוזל אי-דחיס כתווך שמעביר את הלחץ בשלמותו, ללא תלות בצורת הנוזל. חוק זה מבהיר את הסיבה לכך שרקמות פנימיות בגוף הנמצאות בלחץ מגיבות לשינויי לחץ חיצוניים הקיימים על הגוף כולו. בנוסף, חוק זה מהווה את היסוד לפעולתה של בוכנה הידראולית, הנפוצה בציוד מכני הנדסי ומכונות גדולות שונות. להמחשה, נוכל לקחת דוגמה מחיי היום יום, כאשר אנו מנפחים בלון (בין אם במים או באוויר), הנוזל מפעיל לחץ שווה בכל נקודה על פני השטח של הבלון.
לעומת זאת, בנוכחות שדה כבידה, חוק פסקל טוען, שנוזל מפעיל לחץ שפועל כלפי מטה ואשר תלוי בגובה עמוד הנוזל ואינו תלוי בנפחו. נוסח החוק הוא כדלקמן:
כאשר:
חוק פסקל מתקבל מן המשוואה ההידרוסטטית:
עבור מקרה של נוזל בלתי דחיס (), ועבור פוטנציאל גרביטציוני מן הצורה .
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוק פסקל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Blaise Pascal, Traitez de l'Equilibre des Liqueurs (Treatise on the Equilibrium of Fluids), Paris, 1663.